דף הבית » חצי האי ניקויה ומה שיש לעשות בו | Nicoya

חצי האי ניקויה ומה שיש לעשות בו | Nicoya

חצי האי ניקויה מופרד מהיבשת של קוסטה ריקה על ידי מפרץ ניקויה ושפך נהר הטמפיסקה. מחלקו הצפוני בשפלת גואנקאסטה הצחיחה חצי האי משתרע 140 ק"מ דרומה, שם האיזור הופך לח והררי יותר. התושבים והתיירים מרוכזים לאורך החוף בעוד החלק הפנימי של מפרץ ניקויה מיושב בדלילות. התושבים כאן מגדלים כאן בקר שרועה על רכסי ההרים הפנימיים התלולים והמיוערים בצפיפות והאוכלוסיה כאן נחשבת למאריכת ימים במיוחד על פני הגלובוס.

נוף טיפוסי בחצי האי ניקויה
נוף טיפוסי בחצי האי ניקויה

אחד הדברים שהכי מאפיינים את חצי האי ניקויה הם החופים. בתוך המרחב העצום של קו החוף יש אינספור חופים מרהיבים עם נופים דרמטיים וכפרים קטנים, כל אחד עם הקסם שלו. ענפי ספורט הימי כמו גלישה מגדירים כאן במידה רבה את התושבים והתיירים. רוב האזורים בניקויה התגלו על ידי גולשים מכיוון שחופי האוקיינוס השקט של קוסטה ריקה הן אחת מרצועות החוף הטובות ביותר בעולם לגלישה.

למי שאוהב אקולוגיה וטבע, חצי האי ניקויה הוא בית לכמה תופעות טבע מרהיבות, מצבי מים, ועד למערכות מערות תת קרקעיות, נקודות כינוס של ציפורים ועושר ימי רב. כל הטוב הזה מוגן על ידי שמורות טבע שונות ברחבי חצי האי. המערכות האקולוגיות השונות הן בית גידול נפלא למיני צמחים וחיות בר רבות. בעלי חיים רבים ביבשת אמריקה נודדים כאן בין מערכות אקולוגיות שונות בעונות השונות. אזורי החוף קשורים לפנים ההררי במסדרונות ביולוגיים שונים.

אזור חופי מרכז האוקיינוס ​​השקט של קוסטה ריקה חווה שתי עונות שונות מאוד. העונה היבשה מתחילה בסוף נובמבר ונמשכת עד מאי. השמש יוקדת, עצים רבים מתחילים סוג של שלכת ומכוניות שנוסעות בדרכי העפר המשובשות מעוררות ענני אבק ומכסות את העלים שבצד הדרך בשכבת צבע אפורה-חומה. הגשמים הראשונים מגיעים בחודש מאי, ומתחילים את "הקיץ הקטן" עם גשמים שיורדים כאן לסירוגין. הגשם מתגבר והולך במהלך החודשים הבאים והופך לכבד מאוד מספטמבר עד נובמבר, כאשר חצי האי הופך ליער גשם שופע ונוטף מכל עבר. הטמפרטורות במהלך העונה הגשומה, המכונה כאן "חורף", עשויות לפעמים לרדת ל-22 מעלות צלזיוס, בעוד שבעונה היבשה הטמפרטורות יכולות להגיע ל-36 מעלות.

חצי האי ניקויה מתחלק בין המחוזות גואנקסטה התופסת את החלק הגדול יותר בצפון האיזור ופונטרנס בדרום. הכבישים, המחברים בין שני המחוזות, עדיין מעטים ומצבם גרוע. הכביש הנורמלי היחיד מצפון לדרום הוא לאורך מפרץ ניקויה.

תכנון טיולים באנר

אגב, במיוחד בדרום חצי האי ניקויה הכבישים במצב נורא. רובם לא סלולים, מחורצים ומלאים בבורות כך שגם נסיעה למרחק קצר יכולה לקחת זמן. סבלנות היא המפתח לנסיעות כאן באיזור (ובכלל בקוסטה ריקה), אז עדיף להאט כדי ליהנות מהחופשה בקוסטה ריקה ומאווירת הפורה וידה המקומית.

החלק הדרומי של חצי האי ניקויה

חצי האי הדרומי של ניקויה נחשב כבר מזמן לאחת מאבני החן המבודדות ביותר של קוסטה ריקה. מפנים המדינה ההררי, ההרים גולשים מטה אל האוקיינוס ​​השקט, ויוצרים כמה מהחופים הבתוליים והמרוחקים ביותר בקוסטה ריקה. גן העדן הטרופי הזה היה בעבר די מנותק והכבישים, אם אפשר היה לקרוא להם כבישים בחלק הזה לא נוחים כלל לנהיגה, גם ברכבי שטח.

airalo ad

מכיוון שהכניסה הפופולרית ביותר לחצי האי הדרומי של ניקויה היא באמצעות מעבורת מפונטארנס, האזור שייך למחוז פונטרנס ולא לגואנקסטה. מאז שנת 2000, הכבישים, שירותי המעבורות והתחבורה הציבורית השתפרו משמעותית והחל פיתוח של הכפרים לאורך החוף.

חוף טיפוסי בסנטה תרזה, חצי האי ניקויה
חוף טיפוסי בסנטה תרזה, חצי האי ניקויה

סנטה תרזה הפכה מכפר חוף מנומנם לעיירת גלישה פורחת. לנדל"ן כאן יש ביקוש גבוה ומספר התושבים הקבועים והתיירים המבקרים כאן גדל במהירות. יעדים תיירותיים פופולריים נוספים באיזור הם מונטזומה עם חיי הרחוב התוססים והמפלים היפים. טמבור, הממוקמת במפרץ פרסה עצום ובה נמצא אתר הנופש הגדול היחיד בחצי האי הדרומי. וכפר הדייגים הזעיר מלפאיס שמושך את חובבי הטבע אל קו החוף הסלעי והציורי שלו. יש כאן מגוון אפשרויות לינה, החל מבקתות ואכסניות לגולשים ועד דירות נופש יוקרתיות ומלונות מהשורה הראשונה.

בעוד שגואנקסטה ידועה באקלים היבש שלה, החלק הדרומי של ניקויה זוכה ליותר גשם ונחשב לאזור מעבר בין אקלים יער יבש ליער גשם טרופי. כדי לחוות את החי והצומח השופע, מומלץ לבקר בשמורת קאבו בלנקו. היא נמצאת בקצהו של חצי האי ניקויה והיא היתה לפארק הלאומי הראשון שנוסד בקוסטה ריקה.

החלק הצפוני של חצי האי ניקויה

החלק הצפוני של חצי האי ניקויה שייך למחוז גואנאקאסטה שחופי האוקיינוס ​​השקט שלו מורכב מאינספור רצועות של חופים מכוסי שמש, מחולקים על ידי סלעים ושפכי נהרות. כמה ממקומות הגלישה והנופש המפורסמים ביותר בקוסטה ריקה נמצאים באזור הזה.

גולש בשקיעה בטמרינדו
גולש בשקיעה בטמרינדו

בירת הגלישה והמרכז התיירותי של גואנקסטה היא עיירת החוף השוקקת טמרינדו. זהו אזור החוף המפותח ביותר בקוסטה ריקה ויש בו מגוון גדול של מלונות ושירותים. גלישה היא פעילות דומיננטית בטמרינדו, כמו גם בחופים שמסביב. צפונית לטמרינדו תמצאו גולשים גם בפלאיה גרנדה ומדרום בכמה ספוטים נוספים כמו פלאיה לנגוסטה, אווולנאס ופלאיה נגרה.

חופים ושפכי נהרות רבים הפכו כאן לשמורות טבע מוגנות ששומרות על חיי חיות הבר. בפלאיה גרנדה צבי הים הנדירים מטילים את ביציהם בחול, ואוסטיאל הוא אחד מאתרי הקינון החשובים בעולם לצב הים רידלי.

מי שרוצה לבלות חופשת חוף בקוסטה ריקה מוזמן לכפר הרגוע סמארה בו אפשר לשחות במפרץ מוגן יפה. בקרבת מקום, תושבי כפר היוגה והגלישה Nosara מתגוררים בג'ונגל ליד החוף ויש כאן המון מה לעשות לנפש ולגוף. העיירה הנעימה ניקויה היא המרכז התרבותי של חצי האי ניקויה ומתגאה בכנסייה הקולוניאלית העתיקה ביותר בקוסטה ריקה.

פנים חצי האי עדיין מלא בתרבות ובמסורות עתיקות. זוהי ארץ חוות הבקר והסבנרו – הגרסה הקוסטה ריקה של הקאובוי האמריקאי. שורשיהן של רבות מהמסורות הצבעוניות ביותר של קוסטה ריקה מגיעות מגואנקסטה ומההיסטוריה של החוות שיש בה. הפולקלור המקומי מתעורר לחיים בחגיגות אזרחיות בכפרים במהלך העונה היבשה. האירועים הקהילתיים העליזים הללו כוללים רודיאו עם רכיבה על שוורים, אוכל טיפוסי וריקודים אל תוך הלילה לצלילי מרימבה וקומביה.

חקלאות וסחר בקר עדיין פורחים בחצי האי ניקיוה אבל התיירות הופכת חשובה יותר ויותר. הפיתוח גבר והלך עם בנייתו של גשר טמפיסקה שכעת מחבר את חצי האי עם היבשת. לאחרונה הורחב גם שדה התעופה בליבריה והוא קולט גם טיסות בינלאומיות.

רשתות של מלונות ואתרי נופש יוקרתיים נכנסו לאזור וחברות נדל"ן מציגות את החופים של גואנקסטה כחוף הזהב. הדמוקרטיה, היציבות ורמת החיים של קוסטה ריקה מושכת משקיעים זרים רבים שרוכשים נכסים בגן העדן הטרופי הזה ורבים משכירים את בתיהם באתרים כמו airbnb ובוקינג.

איך מגיעים לניקויה?

לא פשוט להגיע לכאן אבל זה בהחלט שווה את זה. טסים אל קוסטה ריקה ונוחתים לרוב בסן חוזה. משם ממריאים אל שדה התעופה הבינלאומי הקרוב ביותר לחצי האי שנמצא בליבריה. לאחר שנחתתם בליבריה תוכלו לקחת טיסת פנים נוספת לטמבור. אם בחרתם לא לטוס, שימו לב שהכבישים יכולים להיות משובשים ביותר ובלתי אפשרי לעבור אותם במהלך העונה הגשומה ולכן עדיף לנסוע לפונטארנס ולקחת משם מעבורת ל-Paquera ומשם לשכור רכב, לקחת שאטל או או הסעה פרטית.

פורסם ב:

מתוייג ב:
| | |

Scroll to Top
דילוג לתוכן