דף הבית » המטבח הקוסטה-ריקני המסורתי | אוכל קוסטה ריקני

המטבח הקוסטה-ריקני המסורתי | אוכל קוסטה ריקני

האוכל בקוסטה ריקה הוא שני רק ליופייה של המדינה. תושבי המדינה התוססת הזו ידועים במטבח המסורתי שלהם ובאופן האירוח, ודרך האוכל יכולים התיירים להכיר את תרבותם וחיי היום-יום שלהם – ולהתחבר אליהם. בכתבה זו תקראו מיד את כל מה שרציתם לדעת על המנות הקוסטה-ריקניות הפופולאריות ביותר שיעזרו לכם להיטמע בתרבות המקומית, ושאחריהן, סביר להניח שלא תרצו לחזור הביתה…

דוכן בשוק איכרים קוסטה ריקני
דוכן בשוק איכרים קוסטה ריקני

אדמות חקלאיות, ים וג'ונגלים בשפע, בתוספת שילוב מדהים של השפעות תרבותיות הפכו את קוסטה ריקה ליעד אוכל לטינו-אמריקאי. זו מדינה שבה הכל גדל. לצד חוות הבקר ומטעי הקפה, החקלאים הקטנים מגדלים מגוון ירקות ובהם צ'יוטה (Chayote), אראצ'ה (Arracacha) ותירס סגול, עגבניות, תפוחי אדמה, קסאווה (סוג של שורש) ומספר סוגי דלעת, ופירות כמו פלנטיין (סוג של בננות), קוקוס, מנגו ואננס. הפירות והירקות גדלים כמעט כל ימות השנה, ושני חופי הים של המדינה מספקים דגים ופירות ים בשפע. כל אלה נמכרים בשווקי האיכרים השבועיים הנערכים בכל אזורי המדינה.

המטבח הקוסטה-ריקני המסורתי שילב את הגיוון והעושר של תרבויות האוכל הלטינו-אמריקאיות בהשפעת הילידים – צאצאים של בני המאיה בצפון וצ'יבצ'ס בדרום, הכובשים מספרד (מקטאלוניה, אנדלוסיה וגליציה), מהגרים אפריקאים שהגיעו מגיניאה וגאנה, ומאוחר יותר מג'מייקה ומארה"ב. לאורך השנים המטבח הקוסטה-ריקני אימץ טכניקות מהמטבח האפריקני, האסייתי והאירופי. (עוד על התרבויות שהשפיעו על המטבח הקוסטה-ריקני ראו בהמשך הכתבה).

הודות לכל ההשפעות הללו ניתן למצוא במטבח הקוסטה-ריקני מוצרי תירס כמו טורטיות, טמאלס ועוגיות, תבשילי ירקות ואורז מעורבב עם עוף, בשר או שעועית שחורה, תבלינים, רטבים, פירות אקזוטיים, משקאות מנטה מזרעים ריריים של הצמח צ'אן, סירופים העשויים מתרמילים דמויי חרובים של העץ קאראו (Carao) ומשקאות אלכוהוליים.

עם זאת, המטבח הקוסטה-ריקני המסורתי אינו מתובל או פיקנטי כמו בארצות השכנות ולכן הוא מתאים לכל חיך ולכל תייר. הקוסטה-ריקנים מצטיינים בבישול פשוט, בסגנון ביתי. הארוחה המסורתית מורכבת ברובה משעועית ואורז, חטיפי בננות מטוגנים ומדי פעם נתח עוף, בקר או דגים טריים.

תכנון טיולים באנר

הטעמים עשויים להשתנות בכל אזור, עיר או עיירה. האורז והשעועית, למשל, טעמם במטבחי החוף הקריבי שונה מאשר בשאר אזורי קוסטה ריקה. הם מבושלים לאט עם חלב קוקוס טרי, והטעם המתקבל טרופי – מתוק-מלוח. שעועית שחורה או שעועית אדומה? תלוי בטבח. כך או אחרת, כל המנות בקוסטה ריקה מענגות את המקומיים (שכינויים כאן Ticos) וגם את התיירים.

לתיירים מומלץ להעדיף על פני המסעדות היוקרתיות את המסעדות העממיות שזכו לכינוי Soda. המסעדות הללו (מדלפקי צהריים פשוטים בשווקים העירוניים ועד למסעדות המשפחתיות בכפרים) מציעים אוכל קוסטה-ריקני מסורתי ואותנטי במחירים סבירים, והתיירים יוכלו ליהנות מהטעמים המקומיים תוך יצירת קשר עם התושבים.

airalo ad

והתושבים המקומיים? איפה הם אוכלים?

במהלך השבוע, רוב המקומיים אוכלים בבית, כולל ארוחת צהריים (הרי עסקים רבים נסגרים בצהריים והטיקוס עושים סייסטה). אלה שנמצאים בדרך יעצרו ליד אחת מהסודות בשווקים ובכפרים. הן פתוחות בדרך כלל עד אחר הצהריים.

בסופי השבוע, מפגשים משפחתיים בבתים הופכים לארוחה מתמשכת עם מאכלים מסורתיים ותבשילים בבישול איטי. עם זאת, המסעדות הכפריות ומסעדות החוף עמוסות גם הן בסופי השבוע.

המנות העיקריות שתפגשו במטבח הקוסטה ריקני המסורתי

הנה כמה מהמנות הפופולאריות ביותר המוגשות במהלך היום בקוסטה-ריקה, בבתים, במסעדות וברחוב. עם מנות האורז, השעועית והטורטיות הנאכלות בארוחות הבוקר המלאות והמכבידות וגם בארוחות הצהריים והערב – שלוש הארוחות עלולות להיראות כאילו הן חוזרות על עצמן, אבל ההיצע רחב ומגוון.

ארוחת הבוקר הקוסטה ריקנית

גאלו פינטו (Gallo Pinto)

זה המאכל הלאומי של קוסטה ריקה ובכל רחבי המדינה מגישים אותו לארוחת בוקר מדי יום. שני המרכיבים העיקריים של הגאלו פינטו הם אורז ושעועית שחורה – מוקפצים בבצל, סלרי, פלפל אדום וכוסברה, ומתובלים בסלסה ליזאנו (Salsa Lizano – תבלין קוסטה ריקני בייצור המוני בטעמי כמון ותמרהינדי). בכל אזור וריאציות משלו. הנורמה היא שעועית שחורה אך במחוז גואנקסטה שלחוף האוקיינוס ​​השקט – שעועית אדומה אופיינית יותר. כמו כן, נוהגים שם לבשל את הגאלו פינטו עם חלב קוקוס וצ'ילי, והטעם נוטה למעט קלוי ומלוח יותר.

ארוחת בוקר קוסטה ריקה טיפוסית. "גאלו פינטו" הוא שילוב של אורז ושעועית שחורה, ביצים, טורטייה ומיץ או קפה. אלאחואלה, קוסטה ריקה.
ארוחת בוקר קוסטה ריקה טיפוסית. "גאלו פינטו" הוא שילוב של אורז ושעועית שחורה, ביצים, טורטייה ומיץ או קפה. אלאחואלה, קוסטה ריקה. openserve

לצד הגאלו פינטו צלחת ארוחת הבוקר המלאה כוללת בדרך כלל גם ביצים, נקניקיות, ביצים, פיקו דה גאלו, טורטיות, פלנטיינים מטוגנים, נטילה (שמנת חמוצה), וגבינה טרייה או מטוגנת. אגב, הגאלו פינטו מוגש גם בצהריים ובערב כתוספת לבשר או דגים.

טמאל (Tamal)

מאכל מסורתי המורכב מבצק תירס שמאודה או מבושל בעטיפת עלי בננה. המילוי עשוי להכיל בשר חזיר או עוף, אורז, חומוס, גבינות, ירקות, פירות, וצ'ילי. לעתים קרובות הטמאל מוגש לארוחת בוקר עם שעועית. לכל משפחה בקוסטה ריקה יש וריאציה ייחודית של המתכון.

את הטמאל עם בשר החזיר מכינים באופן מסורתי במהלך ערב חג המולד ומגישים כמנה עיקרית לארוחת החג. לעיתים אורזים בזוגות (הנקראים פיניאס) ונותנים לחברים ולבני משפחה כמתנות.

צ'ורדה (Chorreada)

הפנקייק המתוק או המלוח העשוי מתירס לבן או צהוב טחון-טרי, הוא מרכיב עיקרי בארוחת הבוקר. בעבר התירס נטחן ביד, כיום הוא נטחן במעבד מזון ויעורבב בקמח וביצים. הפנקייק המתוק נוטף דבש או סירופ. המלוח מוגש עם נטילה (שמנת חמוצה) וגבינה מגוררת.

ארוחת צהריים/ערב קוסטה ריקנית

קסאדו (Casado)

זו המנה השנייה הכי מפורסמת של קוסטה ריקה, ארוחת הצהריים/ערב המועדפת. על המגש מוגשים בשר בקר מבושל, צלעות חזיר או עוף מטוגן או דג בגריל עם אורז לבן, שעועית שחורה, ירקות מבושלים (Picadillo), ירקות טריים, פלנטיינים מטוגנים, ולפעמים סלט פסטה קר.

ה"קסדו" הקוסטה-ריקני. ארוחת צהריים סטנדרטית, מכילה אורז, שעועית שחורה, סלט כרוב, תפוחי אדמה או ירקות עמילניים אחרים, ובשר לבחירה. אלאחואלה, קוסטה ריקה.
ה"קסדו" הקוסטה-ריקני. ארוחת צהריים סטנדרטית, מכילה אורז, שעועית שחורה, סלט כרוב, תפוחי אדמה או ירקות עמילניים אחרים, ובשר לבחירה. אלאחואלה, קוסטה ריקה. openserve

בכמה "סודות" בשוק המרכזי של סן חוזה, יגישו אותם עם מנה קטנה של ספגטי. בדרך כלל מתבלים את הקסאדו בסלסה ליזאנו. ברוב המסעדות יימצא על השולחן בקבוק רוטב צ'ילרו, זהו אחד הרטבים החריפים הפופולריים ביותר בקוסטה ריקה. את המנה מקנחים במשקה פירות ("פרסקו") או בקפה. 

פיקדילו (Picadillo)

זהו מאכל קוסטה-ריקני שהפך למרכיב חיוני ומשמח בחגיגות מסורתיות ובמפגשים קהילתיים או משפחתיים. המנה מורכבת ממבחר ירקות קצוצים וגידולי שורש כמו גזר, תפוחי אדמה ושעועית ירוקה, המוקפצים בשמן עם בצל, ציר, עשבי תיבול ותבלינים אחרים. שם המנה מציין את הירק העיקרי בו משתמשים, כגון פיקדילו דה זאפאלו (Picadillo de Zapallo  – דלעת), וייניטאס (Vainitas – שעועית ירוקה), צ'יוטה (Chayote), אראקשה (Arracache), פאפה (Papa – תפוח אדמה), או פרי הפפאיה. הפיקדילו מוגש על אורז לבן, לפעמים עם בשר בקר טחון או צ'וריסו (וכך הוא הופך לארוחה מלאה), או על טורטיות תירס להכנת גאלוס.

פוזולה (Pozole)

תבשיל העשוי מבשר חזיר, הומיני, כוסברה, פלפלים ואצ'יוטה. החומרים מתבשלים יחד לאט עד שהבשר הופך רך וטעים. מוגש עם טורטיות תירס. מקובל למצוא אותו בחגיגות דתיות מסורתיות ובכינוסים המכונים "טורנו" בעיירות קטנות ובמסעדות מסורתיות ברחבי קוסטה ריקה.  

המרקים של קוסטה ריקה

סופה נגרה (Sopa Negra)

מרק שעועית שחורה, עם בצל, פלפלים, כוסברה, עגבניות, ביצה קשה או רכה ותבלינים, בתוספת רוטב טבסקו (אופציונלי). מוגש בדרך כלל כמנה ראשונה, במיוחד בלילות קרים. המרק הזה הוא אופציה נהדרת לצמחונים, ומתכונים מסוימים יהיו ללא גלוטן.

רונדון (Rondón)

מרק רונדון, פירות ים בקערה
מרק רונדון, פירות ים בקערה

ערבוביה דשנה של דגים טריים, סרטנים, יוקה, פלנטיין, בטטה, ירקות ותבלינים קריביים – זו המנה המפורסמת ביותר של החוף הקריבי, שהובאה לאזור על ידי פועלים ג'מייקנים במחצית השנייה של המאה ה-19. בקהילות אפרו-קוסטה-ריקניות כמו קאהויטה או פוארטו לימון, רונדון עשוי לכלול צלפים אדומים, צדפות, מולים או חלזונות ים, בתוספת פלנטיינים ירוקים, קסאווה, צ'ילי, אורז, קוקוס ופרי לחם.

אולה דה קרנה (Olla de Carne)

זו מנת סוף השבוע האהובה ביותר בבתים רבים בכל חודשי השנה ומוגשת לרוב כמנה עיקרית. המרק הפופולרי הזה, הייחודי במראהו ובטעמיו העשירים, מורכב מבשר בקר רזה, המבושל במשך כמה שעות עם ירקות מקומיים כמו צ'יוטה, טאקו, פלנטיינים ירוקים, וכן תפוחי אדמה, בצל, שום, כוסברה, גזר, וירקות שורש. התבשיל מוגש לעתים קרובות עם אורז לבן ושעועית. גם בשוק המרכזי של סן חוזה אנשים נהנים מארוחת צהריים עם אולה דה קרנה ואורז.

מרק דקלים (Sopa de Pejibaye)

זהו מרק פשוט אך עשיר שנחשב למאכל עיקרי במטבח הקוסטה ריקני העכשווי. המרכיב העיקרי – לבבות דקל (החלק הפנימי של הניצן שבעץ הדקל). הפרי מקולף, גלעיניו נשלפים מתוכו והוא מוגש עם ציר עוף, שמנת וכוסברה טרייה. 

לבבות דקל

לבבות הדקל הם מרכיב חדש יחסית בגסטרונומיה של קוסטה ריקה, שנחשבת כיום היצואנית הגדולה בעולם שלהם (5000 דונם של מטעים). בתקופת שיא הקציר, רוכלי רחוב מוכרים את הפרי המבושל כשהוא קלוף עם מעט מיונז, או שמבשלים אותם למרק טעים. קל למצוא את לבבות הדקל בשווקים ובסופרמרקטים, מבושלים ומוכנים לאכילה.

פלמיטו (Palmito), שעשוי אף הוא מלבבות דקל וטעמו חומצי ייחודי, משמש להכנת תבשילים כמו פיקדילו (Picadillo) תבשיל בשר ותפוחי אדמה), סלטים כמו Ensalada de Palmito (לבבות דקל טריים מבושלים או משומרים מעורבבים עם עגבניות שרי וחסה, מוגשים עם רטבים שונים ונאכלים בדרך כלל כתוספת לקסאדו), וגם מרקים כמו (Sopa de Pejibaye).

חטיפים ודברים לנשנש

צ'יפריקו (Chifrijo)

זה החטיף הפופולרי ביותר, שכבש את קוסטה ריקה בסערה לפני כ-30 שנה ומאז מוגש בכל בר. שמו נגזר משני מרכיביו העיקריים: צ'יצ'ארון (Chicharrón – חזיר מטוגן) ופריחולס (Frijoles – שעועית אדומה). המנה המקורית נאכלת עם צ'יפס טורטייה וצ'ילרה (ירקות כבושים חריפים) בצד. לרוב היא מוגשת על בסיס של אורז או עם פיקו דה גאלו (עגבנייה, בצל, כוסברה) ותוספות כמו אבוקדו או פלפל חלפיניו.  

צ'יצ'ארון (Chicharrón)

חתיכות חזיר מטוגנות בשמן עמוק. מלוח, שומני, מוגש חם עם סחיטת ליים. 

פטקונס (Patacones)

חטיף פלנטיין (בננות ירוקות, גדולות וקשות לקילוף שמטוגנות בשמן עמוק). אפשר להגיש כמנה ראשונה יחד עם רוטב פיקו דה גאלו (Pico de gallo) או מטבל שעועית שחורה מעוכה או עם גוואקמולי – מטבל או ממרח אבוקדו בתוספת בצל, ליים כוסברה, מלח, ולעיתים גם עגבנייה. זהו אוכל בר קלאסי בקוסטה ריקה – מנה מושלמת למפגשים עם משפחה וחברים, טבעונית וללא גלוטן. פטקונס טעים גם כתוספת לסביצ'ה.

סביצ'ה (Ceviche)

מאכל שמקורו כנראה בפרו או באקוודור, מורכב מנתחי דג נא כבושים במיץ ליים, צ'ילי, בצל, עגבניות, פלפל אדום, כוסברה, סיאטרו ועשבי תיבול, בשילוב שרימפס קלופים, לפעמים עם צ'וצ'קס (Chuchecas – צדפות דם). מקומיים רבים מוסיפים קטשופ או טבסקו. מוגש צונן, לעתים קרובות עם קרקרים מומלחים. 

אמפנדה (Empanada)

חטיף פריך מטוגן עמוק עשוי באופן מסורתי עם בצק תירס מתובל במילוי בשר בקר או עוף מגורר, תבשיל תפוחי אדמה, גבינה ושעועית. מוגש בכל מסעדה או סודה. בתפריט ניתן לבחור גם Empanadas Arregladas במילוי סלט כרוב טרי, מיונז וקטשופ.

גאלוס (Gallos)

זהו אחד ה"מתאבנים" הפופולריים ביותר בקוסטה ריקה, מעין טאקו קוסטה-ריקני – חטיף המורכב מטורטיית תירס מחוממת, מוגשת עם כף בקר, עוף או אראקש (Arracache – ירק שורש).

קינוחים בקוסטה ריקה

פלאן קרמל (Caramel Flan)

קינוח מתוק ומפנק – רפרפת שעשויה מתערובת חלב, וניל, סוכר וביצים. מבשלים במחבת מרופדת בקרמל, ומצננים לפני ההגשה.

ארוז קון לצ'ה (Arroz con Leche)

עוד קינוח טעים במיוחד – אורז מעורבב עם חלב וכולל סוכר, מלח, גרידת לימון ומקלות קינמון. 

ארוז קון פלמיטו (Arroz con Palmito)

רוטב בשמל עם חתיכות פלמיטו מעורבבים עם אורז ומעליהם מוצרלה. זו בחירה קבועה לארוחת צהריים או ערב.

עוגת Tres Leches

עוגת ספוג קלה שהושרתה למשך הלילה בתערובת של חלב מרוכז, חלב מאודה וחלב מלא, ומעליה קרם שנטילי. זו העוגה המועדפת לימי הולדת ולמסיבות, נמכרת במאפיות בעיר, בבתי קפה או בסופרמרקטים. כמה מהגרסאות המודרניות ביותר כוללות טעמים כמו שוקולד, דולסה דה לצ'ה, קולה ואפילו קפה.

פאן בון (Pan Bon)

לחם מתוק העשוי מקמח, קנה סוכר לא מזוקק, חמאה, גבינה לבנה עדינה, קינמון, אגוז מוסקט, וניל, צימוקים ופירות מסוכרים. רמת המתיקות שלו נעה בין לחם רגיל לעוגה, מה שהופך אותו לחטיף קל יותר מאשר לקינוח אמיתי.

התרבויות שהשפיעו על המטבח הקוסטה-ריקני

לפני תקופת הקולוניזציה הספרדית, שלטו בקוסטה-ריקה התרבויות של הקהילות הילידיות. קהילות צ'רוטגה, הצאצאים הדרומיים ביותר של בני המאיה בגואנקסטה ובחצי האי ניקויה, עדיין מגדלות ומעבדות תירס באותה צורה שבה נהגו במשך אלפי שנים. רבים מהמאכלים המסורתיים שלהם, כמו טורטיות וצ'ורדות דמויי פנקייק, אומצו והותאמו על ידי האוכלוסייה הרחבה יותר. לעומת זאת, מעטים יותר אימצו את הדייסות והמשקאות העשויים, למשל, מתירס סגול. באזור ההררי טאלמנקה בדרום המדינה – קהילות של בני שבט הבריברי ובורוקה שומרות על מסורת אבותיהם ומגדלות קקאו.

הקולוניאליסטים הספרדים השמידו חלק גדול ממקורות המזון המקומיים של קוסטה ריקה. הם למשל כרתו יערות לגידול בקר וחזירים ושתלו במקומם חיטה ואורז. מתכונים לאומיים רבים, כמו אולה דה קרנה וממתקים רבים, שמוצאם ספרדי, הותאמו כך שיכללו מרכיבים אזוריים.

חלק מהאפרו-קוסטה-ריקנים הם צאצאים של עבדים אפריקאים שהובאו לאזור במהלך התקופה הקולוניאלית; רבים יותר הם צאצאים של המהגרים הג'מייקנים דוברי האנגלית שהגיעו במאה ה-19 והתיישבו בחוף הקריבי. כאן, חלב קוקוס וירקות שורש כמו קסאווה ובטטה הם מרכיבים עיקריים בתבשילי ים כמו רונדון או בתבשילי אורז ושעועית.  

אוכל רחוב קוסטה ריקני

  • Pejivalle – פרי דקל צלוי טרי שנמצא בדוכני דרכים רבות ברחבי קוסטה ריקה. חם ומלוח, והמקומיים אוהבים להוסיף מעט מיונז.
  • גואנבנה (Guanabana) – פרי מתוק ודביק, שניתן להשיג בכל מקום (למשל, בשווקי האיכרים) ולאכול אותו בידיים.  
  • פאטי (Pattí) – אמפנדה מלאה בבשר טחון חריף עם בצל ושום ומתובלת מתובלת ב-Panameño (הצ'ילי המקומי) או ב-Ají Chombo. מוגש גם במסעדות חטיפים ובמסעדות Soda.
  • מנגו רחוב – נמכר בשקיות ניילון עם מלח, מיץ ליים ולפעמים גם אבקת צ'ילי. המרענן האולטימטיבי. גם בשוקי האיכרים.
  • פיפה פריה (Pipa Fría) – פינוק קפוא ומתוק עם קשית בחצי אגוז קוקוס שנשמר בארגז קרח.
  • קרח אדום בכוס או בקונוס (Copos ,Granizados) – בכיכרות ובחופים, בקיוסקים ובעגלות נמכר "קרח מגולח" בכוסות או בקונוסים עם אבקת חלב או סירופים בטעמים או פירות טריים ומרשמלו. הווריאציה הסמלית ביותר היא הצ'רצ'יל (Churchill) שנקראת על שמו של אדם שדומה לווינסטון צ'רצ'יל ותמיד הזמין את הקופו שלו עם סירופ קולה אדום בוהק וחלב מרוכז.
  • מעדן דלעת ממותקת (Miel de Chiverre) – מעדן שמנמן ומתוק העשוי מצ'יבר, דלעת ועלי תאנה. לדלעת יש בשר מתוק דמוי ספגטי שמתייבש ואז מבושל עם פאנלה, קינמון ותבלינים אחרים. המקומיים אוהבים לאכול אותו כמילוי של אמפנדה מתוקה, או סתם לאכול בכפית. משמש גם להכנת ממתקים.  

אוכלים בחוץ

יותר מ-70,000 אמריקאים (שזכו לכינוי Gringos) היגרו לקוסטה-ריקה בעשורים האחרונים, פתחו מסעדות והטביעו את חותמם על המטבח הקוסטה-ריקני. המסעדות של הגרינגוס שולטות בעיירות נופש רבות עם התפריטים הבינלאומיים הסטנדרטיים שלהן; ואולם, רוב ה-Ticos (המקומיים) מעדיפים לאכול במסעדות העממיות שלצד הכבישים המהירים, בשווקים העירוניים ובכפרים. התפריטים יהיו שילוב של מנות אזוריות מועדפות וארוחות זולות כמו קסאדו (Casado).

כאמור, גם לתיירים מומלץ לא לאכול במסעדות "הסטנדרטיות" אלא דווקא במסעדות ה-Soda. שם יוכלו להיחשף לאוכל הקוסטה-ריקני המסורתי. הבעיה היא שברוב המקרים המסעדות הפשוטות הללו נראות מוזנחות יחסית, ולכן תיירים רבים נמנעים מהם. אין ספק שזו טעות. מי שרוצה לאכול כמו Tico – צריך לאכול בסודה מקומית.

מריסקריאס (Marisquerías)

מסעדות המתמחות במאכלי ים ונמצאות בעיקר לאורך החופים, אם כי לא בהכרח ממש על החוף. הן מציעות מנות פשוטות כמו Camarónes al Ajillo (שרימפס שום), Arroz con Mariscos (אורז עם פירות ים מעורבים), דגים בגריל או מטוגנים, מרקים וסביצ'ה.

שוקי איכרים (Ferias del Agricultor)

בימי שישי, שבת או ראשון, כל אזור בקוסטה ריקה מקיים את שוק האיכרים השבועי שלו. ניתן לקנות שם מאכלים מוכנים לאכילה כמו פיפס (Pipas) – קוקוסים צעירים, פירות חתוכים, גאלוס (Gallos) ואמפנדס (Empanadas). לעתים קרובות מתנגנת שם ותורמת לאווירה מוזיקה חיה בביצוע נגנים מקומיים. 

דוכני פירות בצדי הדרכים

דוכן פירות בקוסטה ריקה
דוכן פירות בקוסטה ריקה

בכבישים מהירים ובכבישים כפריים ברחבי קוסטה ריקה, ניתן לקנות בדוכנים לצידי הדרך פירות כמו מנגו ובננות, וגם פירות פחות מוכרים כמו מנזנה דה אגואה (Manzana de Agua – תפוחים), גואנאבנה (Guanábana), קרמבולה, מאמון צ'ינו (רמבוטן) (Mamón Chino (Rambutan), מאמי ומראן ( Mamey ו-Marañon – פרי הקשיו).

מנות לצמחונים וטבעונים

רוב המסעדות כוללות בתפריט גם ארוחות קסאדו (Casado) צמחוניות הכוללות בדרך כלל אורז ושעועית, סלט כרוב ומגוון ירקות או קטניות.  

בסן חוסה, בערי התיירות ובצימרים כפריים ניתן למצוא הרבה מסעדות צמחוניות מיוחדות או מסעדות עם תפריטי ירקות ואפילו טבעונים ימצאו שם מגוון אפשרויות.

למטיילים המעוניינים לשמור על אופי התזונה שלהם עדיף לבחור מקומות לינה שבהם יוכלו להכין אוכל בעצמך. בעיירות רבות יש חנויות למזון בריאות, אך באזורים מבודדים קשה להשיג ירקות טריים ולעתים קרובות הם די יקרים. עם זאת, עוד ועוד שוקי איכרים צצים ברחבי הארץ.

מה שותים?

קפה

כשחושבים על שתייה – קפה עולה ראשון בראש, ויש לכך סיבה טובה. גידול הקפה בקוסטה ריקה, נמשך זה למעלה ממאה שנה, ובעשורים האחרונים ניתן לשתות אותו בבתי קפה והקלייה שהקימו ה-Gringos בסן חוזה ובעיירות החוף. אפשר לערוך גם סיורי קפה שכוללים מבט אל כל התהליך, מפולי הקפה על העצים, דרך הקלייה, הטחינה והשתייה.

משקאות אלכוהוליים

המשקאות הלאומיים הם הגווארו (Guaro) המיוצר מקני סוכר, שלפעמים מעורבב עם מיץ עגבניות, מיץ ליים ורוטב חריף צ'יליגוארו (Chiliguaro).   

בירה

אמנם ההמונים שותים את המותגים הבינלאומיים כמו אימפריאל ופילזן, אך ברחבי המדינה הולך וגדל מספר מבשלות הבירה המקומיות ובהן: Costa Rica’s Craft Brewing Co., Domingo 7, Treintaycinco, Cervecería Calle Cimarrona.

משקאות קוסטה ריקניים מעניינים

באזורים הכפריים והילידיים עדיין ניתן למצוא משקאות עתיקים וממותקים כמו פינולילו (Pinolillo) וטיסטה (Tiste), העשויים מקמח תירס או אורז וקקאו.

עוד משקאות מרעננים הם אגוה דה סאפו (Agua de Sapo) העשוי ג'ינג'ר, פאנלה וליים, וגם Chichas, העשויים מתירס מותסס ומפירות כמו פג'יבאי (Pejibaye).

בתיאבון!

פורסם ב:

מתוייג ב:
| | | | |

Scroll to Top
דילוג לתוכן