האינדיאנים של קוסטה ריקה הם האנשים שחיו באיזור שהוא כיום קוסטה ריקה לפני שנכנסו לשם האירופאים והאפריקאים וההתבססות של הצאצאים של אותם עמים. כ-114,000 צאצאי אינדיאנים חיים היום במדינה והם מהווים 2.5% מכלל האוכלוסייה. הילידים הקוסטה ריקניים שואפים לשמור על המסורת, השפה והתרבות שלהם עד כמה שניתן.
ב-1977 העבירה הממשלה הקוסטה ריקנית את חוק הילידים במסגרתו הוסדרו 24 איזורי ילידים ברחבי קוסטה ריקה. בני השבטים שייכים לשמונה קבוצות אתניות עיקריות עליהן נרחיב תכף.
ההיסטוריה של השבטים האינדיאנים בקוסטה ריקה
העמים הילידים הראשונים של קוסטה ריקה של ימינו היו ציידים-לקטים והם חיו בעיקר בשני אזורים שונים. באיזור המזו-אמריקאי ובהרי האנדים. השבטים האינדיאנים חיו באיזור קוסטה ריקה במשך לפחות 10,000 שנים לפני בואם של הספרדים לאיזור הזה באמריקה.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בקוסטה-ריקה. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- לה פורטונה: סיור במפלים, בהר הגעש ארנל ובמעיינות החמים
- סיור בפארק הלאומי מנואל אנטוניו
- סיור במפלי לה פורטונה, הר הגעש והגשרים התלויים
- מסן חוזה: טיול בהר הגעש ארנל ובמעיינות החמים כולל אומגות וארוחות
- טיול רגלי בטבע שמסביב סן חוזה עם עצלנים, ציפורים ועצים מיוחדים
- טיול רגלי בשוק המרכזי של סן חוזה
- שייט בסירה מלה פורטונה או מונטוורדה
- טיול יום מלה פורטונה אל ריו סלסטה
- סיור שוקולד ביער הגשם בלה פורטונה
כריסטופר קולומבוס הגיע לקוסטה ריקה בשנת 1502 במסע האחרון שלו ביבשת אמריקה. קוסטה ריקה קיבלה את שמה מחיל גונסאלס דאבילה כשהגיע וחשב שמצא את כמות הזהב הגדולה ביותר שמישהו מצא אי פעם ולכן הוא קרא למקום "החוף (קוסטה) העשיר (ריקה)". עבור הספרדים, היה יחסית נוח להשתלט על השטח שכן קבוצות האינדיאנים באיזור הזה היו פחות מאורגנות משבטים אחרים ביבשת אמריקה, בעיקר בגלל שהם חיו בקבוצות נפרדות ולא בקבוצה אחת גדולה.
במהלך הקולוניזציה, קוסטה ריקה הייתה איזור עני מאוד, בעיקר בגלל שהיא הייתה מבודדת מרוב המושבות של האימפריה הספרדית. המושבות הראשוניות שהוקמו לא הצליחו לשגשג בגלל מחלות, כמו גם בגלל מזג האוויר הקשוח ששרר ביערות הגשם הטרופיים.
קישורים שימושיים:
קוסטה ריקה הפכה לקולוניה ספרדית רק בשנות ה-60 של המאה ה-19, אז נוצרה קהילה שהשתמשה באדמה הוולקנית למטרות חקלאיות.
עד שקולומבוס הגיע, חיו בקוסטה ריקה לפי ההערכות כמה עשרות אלפי בני שבטים אך מספרם צנח במהירות בעיקר בשל מחלות, במיוחד אבעבועות שחורות וכן בגלל העבודה הקשה שנכפתה עליהם כעבדים.
8 הקבוצות האתניות העיקריות של שבטי האינדיאנים בקוסטה ריקה
שבט הבורוקה (Boruca), דרום קוסטה ריקה
מעל 2500 אנשים הם בני שבט בורוקה. הם גרים באחת מהשמורות הראשונות שהוקמה עבור ילידי קוסטה ריקה בפונטרנס. הם עוסקים באומנות ובמיוחד בהכנת מסכות עבור פסטיבל בן שלושה ימים בשם "Fiesta de los Diablos" בו מוצגים קרבות בין בני הבורוקה (השדים) והכובשים הספרדים (השוורים).
שבט הבריברי (Bribri), חופי דרום האוקיינוס השקט
בני שבט הבריברי חיים בעיקר באיזור פוארטו וייחו דה טלמנקה ואוכלוסייתם מונה כמה עשרות אלפי אנשים. לבריברי יש מבנה חברתי ספציפי שמאורגן בחמולות. לנשים יש מעמד גבוה יותר בחברה הזו. הן היחידות שיכולות לרשת אדמה ולהכין את משקה הקקאו הקדוש המשמש במהלך הטקסים. לקקאו יש חשיבות מיוחדת עבור הבריבי. הם מאמינים שעץ הקקאו היה פעם אישה והאל Sibú הפך אותה לעץ. רק נשים רשאיות להכין את המשקה הקדוש הזה. בנוסף, יש הרבה עמותות שמייצרות שוקולד בעבודת יד ושמסייעות לנשים הללו במקומות עבודה וכדומה.
שבט הקביקר (Cabécar), איזור טלמנקה
הקאבקאר הם קבוצת הילידים הגדולה ביותר בקוסטה ריקה והם נחשבים למבודדים ביותר. הם חיים היום באיזור שמורת הטבע והר צ'יריפו וכדי להגיע אליהם תצטרכו ללכת בטרק כמה שעות טובות. זו הסיבה שבני השבט לא נחשפו לקדמה ומעטים מהם נחשפו לחינוך. הם מאוד מסורתיים ושמרו על התרבות שלהם עד היום בקנאות. הם מדברים בעיקר בשפה שלהם ולא בספרדית.
שבט הגואימי (Guaymí), דרום קוסטה ריקה לאורך הגבול עם פנמה
הגואימי היגרו מפנמה לקוסטה ריקה בשנות ה-60. התעסוקה העיקרית שלהם מבוססת על חקלאות בה הם מגדלים בננות, אורז, תירס, שעועית ועוד.
שבט Huetar, איזור Quitirrisí
בני Quitirrisi ממוקמים ב-Ciudad Colon וב-Puriscal שבעמק המרכזי. הם ידועים בכך שהם מכינים סלסילות ארוגות ביד וכובעי קש.
שבט מלקו (Maleku) צפון אלחואלה
המלקו הם קבוצה ילידית של כמה מאות נפשות השוכנת בשמורת הילידים San Rafael de Guatuso. לפני הקולוניזציה הספרדית, הם חיו בשטח שהשתרע מערבה עד רינקון דה לה וייה תוך שהר הגעש ארנל מדרום וריו סלסטה נחשבו עבורם לאתרים קדושים. כיום השמורה שלהם ממוקמת כשעה מצפון ללה פורטונה. פרנסתם מבוססת על אמנות מסורתית ותיירים רבים מגיעים לצפות בהם מבצעים יצירות מוזיקליות בלה פורטונה. בני המאלקו עובדים קשה כדי להגן על שפתם, שכן נותרו רק כמה מאות אנשים שדוברים אותה.
שבט החורוטגה (Chorotega), גואנקסטה
בני המטמבו (Matambu), השבט הידוע גם בשם חורוטגה, חיים בגואנקסטה. בני השבט ברחו לקוסטה ריקה בשנת 500 לספירה כדי להימלט מהעבדות בדרום מקסיקו ויש בינם לבני המאיה קשר. חלקים מהתרבות המקסיקנית שלהם ניכרים בשפתם ובטקסים שלהם, כולל קורבנות אדם. הם ידועים כשבט החזק ביותר שנלחם נגד כיבוש הספרדים. יש עדויות לכך שהם היו דמוקרטיה ובחרו במנהיגים וגם שהם היו קבוצה היררכית. הם עוסקים היום בחקלאות ומגדלים בעיקר תירס אבל גם מכינים כלי קרמיקה וחרס.
שבט טרבה (Térraba), צפון קוסטה ריקה
חיים היום כמה אלפי אנשי טרבה. שיעור העוני בקרב בני בשבט הזה מאוד גבוה כי אדמת היער שלהם ששימשה לחקלאות ולפרנסתם הצטצמצמה עם השנים. את השפה שלהם דוברים בעיקר רק זקניהשבט אבל קבוצה אחרת וגדולה יותר של בני הטרבה שחיים בפנמה כן דוברים אותה ושתי הקבוצות נמצאות בקשר כולל ביקורים בין שתי הקבוצות.
