קהילת האינידאנים בריברי שחיה בקוסטה ריקה ניתן למצוא בכמה כפרים שפזורים בדרומה של המדינה. חלק מהכפרים הללו נמצאים ממש בקצה של קוסטה ריקה, לצד הגבול עם פנמה באיזור פוארטו לימון.

אל חלק מהכפרים האלה ניתן להגיע רק בשייט דרך הנהרות במסע שיכול לארוך שעות ארוכות. נתיבי המים הללו מלאים בסלעים ובקטעים מסויימים של הנהר הזרם מהיר מאוד. אבל המאמץ להגיע לכפרים הללו הוא כאין וכאפס לעומת המאבקים שבני השבט האלה והוריהם נאלצו לעשות כדי לשמור על אדמתם ותרבותם.

כמו שבטים וקבוצות אתניות קטנות רבות ברחבי העולם, בני הבריברי הפכו חסרי זכויות בגלל התפשטות הקולוניאליזם. הספרדים והמתיישבים החדשים התייחסו אליהם כאל ילידים פרימיטיביים ומנעו מהם אותן זכויות כמו שאר תושבי קוסטה ריקה. זה הכניס את בשני השבט למעגל של עוני וייאוש.

הקהילה של בני הבריברי

בחלק מהכפרים יש אפשרות להתארח ולבקר. מספר קטן של תיירים יכולים להגיע בכל יום לחוות את החיים בקהילה. ומשפחות בני השבט מתחלפות בתורות לארח אותם, לבשל להם ארוחות ולדבר על התרבות שלהם.

לא כל בני השבט גרים יחד. משפחות השבט אוהבות לגור קרוב אחד לשני אבל לא ממש זה ליד זה, כך יוצא שהמרחק בין הבתים יכול להיות בקלות 20 דקות הליכה ויותר.

ילדי השבט לוקחים חלק פעיל בעבודה. הם אולי משתובבים באיזור הפתוח שבין הבתים אבל יוצאים ב-3 לפנות בוקר לצוד בשדות עם המבוגרים, ללקט פירות ולדוג בנהרות הסמוכים.

בני שבט הבריברי מונים כמה עשרות אלפי אנשים. החברה הבריברית מאורגנת בקהילות קטנות, שבהן לנשים יש מעמד גבוה יותר מאשר לגברים. הן היחידות שיכולות לרשת אדמה ולהכין את משקה הקקאו הקדוש, המשמש בטקסים דתיים.

הבריברים מאמינים שעץ הקקאו הוא קדוש, והוא מייצג את החיים, המוות וההתחדשות. משקה הקקאו הקדוש, מכיל קקאו, מים, מלח ותבלינים אחרים. הוא נחשב למזון רוחני, והוא נתפס כמחזק את הגוף והנפש.

תיירות וחקלאות

החקלאות הייתה נשמת אפם של בני הבריברי במשך דורות. מי הנהרות והנחלים הזורמים בשמורות הטבע של החלק הזה של המדינה (נהר אחד אפילו מהווה את הגבול עם פנמה) מאפשרים קרקע פוריה לגידול התוצרת המקומית. בעיקר בננות ופולי קקאו שהמקומיים קוטפים ואז מכינים ממנו מוצרים או מוכרים אותו למפעלים.

בנוסף למשקה הקקאו הקדוש, הנשים הבריבריות גם מייצרות שוקולד בעבודת יד. השוקולד הבריברי הוא טעים ומבוקש, והוא מהווה מקור פרנסה חשוב לנשים.

בני השבט לא מרוויחים מהחקלאות הזו הרבה כסף. פולי הקקאו, המשמשים להכנת כמה מהשוקולדים המשובחים בעולם, נמכרים במשהו כמו דולר אחד לק"ג אם הם נקטפים טריים. זו הסיבה שרבים מבני השבט עוסקים גם בתחום התיירות והאירוח כתוספת הכנסה.

האוכל של בני השבט

כאמור, בני הזוג בריברי הם חברה מטריארכלית ולכן האישה היא זו שמובילה. רק היא עורכת את הטקס שהופך את פולי הקקאו המיובשים למשקה שוקולד חלק ועשיר, למשל.

האוכל של בני הבריברי לא מערבי כלל אך הוא עדיין מאוד טעים. מוגשים כאן תבשילי עדשים, שרכים מטוגנים, דקל מבושל ודלעת טרופית.

האוכל כאן מבוסס על התרבות המקומית וזה חלק מהקסם של המקום.

אם יש לכם הזדמנות להגיע ולבקר באחד מכפרי שבט הבריברי שבדרום קוסטה ריקה, אל תהססו. זו לחלוטין לא קוסטה ריקה הקלאסית אבל מובטח לכם שתיהנו מחיבור לטבע ולתרבות העתיקה של השבטים שחיו פה לפני מאות ואלפי שנים ובעיקר תיהנו מחווייה אנתרופולוגית שאין שניה לה.

פורסם ב:

• לימון